הגדרת תב"ע חדשה להתיישבות אקולוגית בה יוכלו להיווצר קהילות, ללא בעלות על הקרקע,

בהן אנשים יחיו במודל קהילתי בר קיימא במלואו, בכלל זה:

מי השתייה, גידול האוכל, יחס נכון לקרקע, טיפול בפסולת ובשפכים, חינוך, כלכלה מקומית, תכנים חינוכיים, אינטגרציה בין דורית, מערכת בריאות אלטרנטיבית ...ועוד.

שימוש באדמות החקלאיות של המושבים/ קיבוצים (הרחבות אקולוגיות), אשר לא בשימוש.

לחילופין אפשרות שימוש באדמות מנהל/ פרטיות ללא שימוש.

מודל זה יעניק אפשרות התיישבות אלטרנטיבית, בה יתכנסו אנשי רוח ואדמה יחד בכדי לברוא מציאות שונה מזו המתהווה בריכוזי ההתיישבות הקיימים.

העם כולו ירוויח יישובים, שוקקי חיים, אומנותיים ותיירותיים.

יישובים שיהוו דוגמא חיה לקיום אנושי ללא פגיעה (ואף עזרה ושיפור) בסביבה הטבעית בו הוא הוא מתקיים.

‍